תקן דיווח כספי בינלאומי מספר 3 (IFRS3) "צירופי עסקים" קובע שיש לטפל בכל צירופי עסקים באמצעות יישום שיטת הרכישה, לפיה במקרה בו חברה רוכשת פעילות, ללא קשר אם רכשה חברה או פעילות, יש לייחס את עלות הרכישה לנכסים ולהתחייבויות מוחשיים ולא מוחשיים של הגוף הנרכש. יוצא אפוא, שההון העצמי של החברה הנרכשת אינו מתכנס בהכרח לשווים ההוגן של נכסי החברה. הפער בא לידי ביטוי בהפרש שבין ההון העצמי הנרכש לפי ערכו הפנקסני בספרי החברה לבין עלות הרכישה. הפרש זה כולל, בין השאר, את ההפרש שבין ערכם הפנקסני של הנכסים המוחשיים בספרי החברה לבין שווים ההוגן (רכוש קבוע, מלאי וכיוצ"ב) ואת הנכסים הבלתי מוחשיים שיצרה החברה במרוצת השנים (מותג, קשרי לקוחות, טכנולוגיה ועוד) ושאין להם ביטוי במאזן.
ייחוס עלות הרכישה בעת PPA מתבצע ב-4 שלבים:
- קביעת מועד הרכישה. על פניו נראה שהתשובה לשאלה "מהו מועד הרכישה" היא פשוטה וברורה; אולם בפועל אין היא פשוטה כלל ועיקר שכן לרוב רכישת פעילות או חברה הינה עסקה שאורכת זמן ממושך, מורכבת ובעלת מספר מועדי תשלום בתנאים מסוימים. נשאלת אפוא השאלה האם מדובר ביום בו העסקה אושרה בדירקטוריון החברה הרוכשת? האם ביום בו נחתמה העסקה? או שמא ביום בו הועבר התשלום הראשון? למרבה המזל התקן פורס בפנינו מספר קווים מנחים שמסייעים בקביעת מועד הרכישה.
- זיהוי הרוכש. גם שלב זהנשמע מובן מאליו, שהרי הדעת נותנת שבכל עסקה ברור מאליו מי הוא המוכר ומי הוא הרוכש. ובכן, המציאות קצת יותר מורכבת. כך למשל, במקרה בו שתי חברות מתמזגות מי הוא הרוכש ומי הוא המוכר? או אפילו במקרה של רכישה במהופך". בכל מקרה, התקן קובע שחייבים לזהות את הרוכש בכל עסקה.
- הכרה בנכסים הניתנים לזיהוי שנרכשו, בהתחייבויות שניטלו ובזכויות כלשהן שאינן מקנות שליטה בנרכש, ולמדוד אותן. הערכת שווים ההוגן של כל הנכסים וההתחייבויות, גם כאלה שלא רשומים בספרי החברה הנרכשת, כדוגמת נכסים בלתי מוחשיים.
- הכרה במוניטין / ברווח מרכישה הזדמנותית. לאחר שמכירים בכל הנכסים וההתחייבויות בהתאם לשווים ההוגן, כל מה שנשאר לעשות הוא להכיר במוניטין / ברווח מרכישה הזדמנותית, המחושב באופן שיורי.